הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃

מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃

לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃

שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃

עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃

נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃

ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃

בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃

הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה׃

וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם׃

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃

יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃