בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃

הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃

אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃

כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃

והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃

ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃

למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃

השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃

השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃

אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃

ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃

ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃