כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃