יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃

אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃

יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃

ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃

זנות ויין ותירוש יקח לב׃

לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃

ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃

ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃

ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל׃

כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃

דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃

הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃