הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃

הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃

כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃

הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃

ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃

אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃

כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃

כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה׃

הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל׃

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃

בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃

ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה׃

בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃

ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃

אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃

בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃

ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃

שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור׃

אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃

כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃

לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃

לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃

ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃

והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃

ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃

ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃

ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל׃

על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃

ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה׃

הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם נאם אדני יהוה׃

וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃

ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא׃

ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל׃

ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃

ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃

ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃

ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו׃

וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃

וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃

כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃

וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃

וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃

וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש׃

כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃

ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃

ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃

על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃

הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃