ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃

ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃

ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃

יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃

וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃

ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃

ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃

יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע׃

וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃

והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃

שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃

וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה׃

וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃

והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃

וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃

וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃

ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃

אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃

ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃

אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃

לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃

וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃

וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃