Esaïe 4:3
והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם׃
Esaïe 12:6
צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃
Esaïe 30:19
כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃
Esaïe 46:13
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃
Esaïe 61:3
לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃
Hébreux 12:22-24
22
כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
23
ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
24
ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃
Esaïe 8:12
לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃
Esaïe 8:13
את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃
Esaïe 33:14-16
14
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃
15
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃
16
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
Esaïe 35:4
אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃
Esaïe 37:6
ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי׃
Esaïe 37:22
זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃
Esaïe 37:33-35
33
לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃
34
בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה׃
35
וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃
Esaïe 10:5
הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃
Esaïe 9:4
כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃
Esaïe 14:29
אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃
Esaïe 27:7
הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג׃
Exode 1:10-16
10
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
11
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
12
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
13
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
14
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
15
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
16
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
Exode 14:9
וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן׃
Exode 14:21-31
21
ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃
22
ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃
23
וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים׃
24
ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃
25
ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃
26
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו׃
27
ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃
28
וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד׃
29
ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃
30
ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׃
31
וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃
Exode 15:6-10
6
ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃
7
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
8
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃
9
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃
10
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃