עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים׃

כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל פנים כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף אני׃

ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

כי הוא שלומנו אשר עשה השנים לאחד והרס מחיצת הגדר׃

בבטלו האיבה בבשרו את תורת המצות בגזרותיהן לברא בנפשו את השנים לאיש אחד חדש ויעש שלום׃

אשר הם צל הדברים העתידים לבא וגופם הוא במשיח׃

ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃

כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

את התשועה אשר עליה חקרו ודרשו הנביאים הנבאים על החסד השמור לכם׃

ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃

ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃