שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו׃

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃

ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃

ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃

פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃

ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃

ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃

ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃

וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃

ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃

ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃

ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃

ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃

גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃

ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃

נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃

רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃

פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר׃

ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃

האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם׃

הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃

גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃

בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃

טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃

וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃

אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מפי אריה׃