Génèse 37:29
וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃
Génèse 37:34
ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃
2 Samuel 1:11
ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃
2 Samuel 3:31
ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃
1 Rois 21:27
ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃
2 Rois 5:7
ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי׃
2 Rois 6:30
ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית׃
Jérémie 36:24
ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה׃
Joël 2:13
וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃
Actes 9:39
ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
Job 2:13
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃
Psaumes 39:2
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
Esaïe 36:21
ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃
Jérémie 8:14
על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה׃
Lamentations 3:28
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃
Amos 5:13
לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃
Amos 8:3
והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃
Michée 7:5
אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃
Génèse 44:18
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃
Génèse 44:34
כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃
1 Samuel 19:4
וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃
1 Samuel 19:5
וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃
1 Samuel 25:24-44
24
ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃
25
אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃
26
ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃
27
ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃
28
שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃
29
ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃
30
והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃
31
ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃
32
ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃
33
וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃
34
ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃
35
ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃
36
ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃
37
ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃
38
ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃
39
וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃
40
ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃
41
ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃
42
ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃
43
ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃
44
ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃
Ester 4:13
ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים׃
Ester 4:14
כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות׃
Ester 7:4
כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך׃
Job 32:4-37
4
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃
5
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃
6
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃
7
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
8
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
9
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
10
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃
11
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
12
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
13
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃
14
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
15
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
17
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
18
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃
19
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃
20
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃
21
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃
22
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃
Proverbes 24:11
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃
Proverbes 24:12
כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃
Proverbes 31:8
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
Proverbes 31:9
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
Luc 19:37-40
37
ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38
ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39
ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40
ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
Actes 4:20
כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃