ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃

תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃

ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃

ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃

כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃

אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃

ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃

כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃

וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃

כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃

ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃

ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃