ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃

בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃

כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃

עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן׃

היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃

ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃