אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃

כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃

זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃

לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃

ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃

אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃