לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃

לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃

כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃

שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃

לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃

רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃

ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו׃

ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד׃

נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃

ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃

שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃

צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃

תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃

שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃

אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃

ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃

כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃

ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃