עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃

ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃

ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃

עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃

מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃

ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃

בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃

ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

והרוח והכלה אמרים בא והשמע יאמר בא והצמא יבוא והחפץ יקח מים חיים חנם׃

אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃

בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃

לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃

נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃

בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת׃

מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃