כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃

מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃

לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃

שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃

עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃

לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃