ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃

יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃

דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃

החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃

כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃

ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃

בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃

והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃

משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃

וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃

ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃