ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃

וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃

כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃

ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃

הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃

ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃

אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃

וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃

כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃

ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃

או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃