פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל׃

הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃

שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃

רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי׃

על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם׃

מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃

ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ׃

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃

ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃

וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים׃

ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃