אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃

וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את ישבי הארץ׃

ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה בגבעת החכילה אשר מימין הישימון׃

ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי׃

וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה׃

אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו׃

טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃