תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃

צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃

מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃

ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃

ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃

כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃

וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך׃

יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃

הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃

יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃

הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃

תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃

הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃

אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃

ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו׃

ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃

מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה׃