ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃

יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא׃

יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק׃

אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום׃

ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל׃

בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל׃

טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃

נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃

שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃

קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃

תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃

פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃

אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם׃

תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם׃

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃

והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃

יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃

כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃

ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃

חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃

כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃

משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃

למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃

כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃

יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃

עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃

שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃

אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃

כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃

יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃

הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃

ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃

וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃

ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה׃

ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה׃

ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו׃

ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃

ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה׃

מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃

יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃

כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃

היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃

חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃

לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃