אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב׃

וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם׃

ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו׃

יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃

עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃

ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃

דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃

ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני׃

אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃

צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח׃

ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃

ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃