יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו׃

ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃

כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃

ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃

ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃

ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃

ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃

כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃

באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח׃

שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃

מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃

קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃

כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם׃

ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך׃

ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה׃

והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃