ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃

אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃

כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃

והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃

מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃

לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃

אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃

אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃

הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות׃

כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃