Psaumes 13:1
למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני׃
Psaumes 27:9
אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי׃
Psaumes 69:17
ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃
Psaumes 88:14
למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃
Psaumes 104:29
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
Psaumes 143:7
מהר ענני יהוה כלתה רוחי אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור׃
Job 34:29
והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
Esaïe 8:17
וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃
Esaïe 43:2
כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃
1 Corinthiens 10:13
עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃
Psaumes 71:2
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃
Psaumes 88:2-18
2
תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃
3
כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃
4
נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃
5
במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃
6
שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃
7
עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃
8
הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃
9
עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃
10
הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃
11
היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃
12
היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃
13
ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃
14
למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃
15
עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃
16
עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃
17
סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃
18
הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃
Psaumes 22:19
ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃
Psaumes 40:13
רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃
Psaumes 70:1
למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה׃
Job 7:21
ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃
Esaïe 65:24
והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃
Actes 12:5-25
5
פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃
6
ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃
7
והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃
8
ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃
9
ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃
10
ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃
11
ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃
12
הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
13
וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃
14
ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃
15
ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃
16
ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃
17
והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃
18
הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃
19
ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃
20
ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃
21
ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃
22
ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃
23
ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃
24
ודבר אלהים הולך ורב׃
25
וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃