דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃

כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃

אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃

ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך׃

דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד׃

איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃

אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃

כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃

ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃

כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃

חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃

כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃

וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃

ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃

ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃

מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃

וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃

עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃

השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי׃

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃