ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃

או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃

אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃

מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃

נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃

בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה׃

אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃

חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק׃

חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא׃

אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די פרזל וטפריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃

חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להון׃

כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה׃

ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן׃

ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃

ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃

והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃

וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש׃

והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו׃

בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃

ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃

ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃