מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃

ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃

ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃

הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃

מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃

למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃

שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃