בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃

הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃

כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃

תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃

עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃

כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃

כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃

יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃

כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃

על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃

והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃