בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃

בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃

כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃

וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃

הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃

אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃

בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃

כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃

ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃

כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃

ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃

כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃