ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃

לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃

בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃

כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃

אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃

וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃

אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃

ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד׃

כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע׃

מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃

והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃

וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃

בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃

וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה׃

אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃

נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃

האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃