יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃

כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃

והושיע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה׃

וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה׃

ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃

והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃

ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃

וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃