גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃

ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃

והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃

לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃

אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃

כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה׃

וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃