בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃

ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃

אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃

אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃

יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃

יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃

כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃

יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃

כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃