אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃

אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃

וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃

נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃

נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃

כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃

באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃

באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃

לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃

ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה׃

כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃

ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃