ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃

ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃

וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃

ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃

כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃

ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃

ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃

כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃

ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃

והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃

ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃

וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃

ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו׃

ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו׃

וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן׃

ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃

ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם׃

ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו׃

ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו׃

ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃

ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃

וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים׃

ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃

ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃

או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃

ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו׃

ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃

הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃

אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃

ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃

ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃

ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה׃

שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו׃

למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃

ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃

והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃

והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃

ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃

לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃

ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃

עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃

ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃

ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃

וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃

מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃

כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃

אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה׃

ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃

ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃

כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃