זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה׃

זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃

ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃

אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃

לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

ובזאת אף אני עמל ונלחם כפי פעלת כחו הפעל בי בגבורה׃

אל תתעו אחי אהובי׃

אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה׃

וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם׃

ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן ומן בני אפרים ומנשה׃

ומן השילוני עשיה הבכור ובניו׃

ומן בני בנימן סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה׃

ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם׃

אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה׃