2 Rois 18:28-35
28
ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור׃
29
כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו׃
30
ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור׃
31
אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃
32
עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו׃
33
ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃
34
איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי׃
35
מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃
Exode 5:2
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃
Psaumes 73:9
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
Psaumes 74:22
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃
Psaumes 74:23
אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃
Exode 9:17
עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃
Proverbes 30:13
דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃
Esaïe 10:15
היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
Esaïe 14:13
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃
Esaïe 14:14
אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃
Ezechiel 28:2-9
2
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃
3
הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃
4
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃
5
ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃
6
לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃
7
לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃
8
לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃
9
האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃
Daniel 5:20-23
20
וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃
21
ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃
22
ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃
23
ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃
2 Corinthiens 10:5
באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃
2 Thessaloniciens 2:4
המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃
Psaumes 71:22
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃
Esaïe 5:24
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃
Esaïe 30:11
סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃
Esaïe 30:12
לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃
Esaïe 30:15
כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃
Jérémie 51:5
כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃