ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך׃

ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃

אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃

ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃

ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה׃

זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃

ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו׃

ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃

ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃

יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק׃

ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃

ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃