לא תענה ברעך עד שקר׃

ולא תענה ברעך עד שוא׃

כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה׃

ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו׃

והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃

אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס׃

יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃

יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃

מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃

ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃

ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃

והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃

גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃

ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃

ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃

כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃

והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃

והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃

ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃

ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃

אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃

ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃

ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃

ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃