ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים׃

ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃

ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃

ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׃

חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך׃

כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

ואיבי איש אנשי ביתו׃

כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃

ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו׃

והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃

ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון׃

וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃

דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃

חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃

באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃

וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃

כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃

ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃