ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃

אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃

כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃

ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃

כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃

דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃

ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃

ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃

וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃

ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃

וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃

והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃

ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃