Génèse 42:7
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃
Génèse 42:12
ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃
Génèse 42:16
שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃
Génèse 42:30
דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃
Deutéronome 6:13
את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃
1 Samuel 1:26
ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃
1 Samuel 17:55
וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃
1 Samuel 20:3
וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃
Jérémie 5:2
ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃
Jérémie 5:7
אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
Matthieu 5:33-37
33
עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃
34
אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃
35
ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃
36
]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃
37
]73-63[׃
Matthieu 23:16-22
16
אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃
17
אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃
18
ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃
19
אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃
20
לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃
21
והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃
22
והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃
Jacques 5:12
וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃
Génèse 42:20
ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃
Génèse 42:34
והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃
Génèse 43:3
ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃
Génèse 44:20-34
20
ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃
21
ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃
22
ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃
23
ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃
24
ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃
25
ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃
26
ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃
27
ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃
28
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃
29
ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃
30
ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃
31
והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃
32
כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃
33
ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃
34
כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃