ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃

אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃

והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃

זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃

תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃