ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃

ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃

ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃

ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃

ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃

אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין׃

ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃

ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃