ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן ותזני שם׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׃

עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃

יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃

הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע׃

ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃

זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב׃

ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃

ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה׃

ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃

ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׃

עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה׃

אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃

אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃

ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד׃

מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃

כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃

ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃

אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃