1
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
2
זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃
3
הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
4
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
5
יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
6
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
7
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
8
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
9
אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃
10
עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃